בתחילת החופשה פגשתי תלמידה שלי, מיכל, שלימדתי לפני שמונה שנים לערך. התרגשנו...אותה תלמידה נזכרה בשיעור תנ"ך בו יצאנו להפגנה בנושא בחירת מלך - "מלך יהיה עלינו" ( באותו שיעור נערכנו להפגנה בעד/נגד המלכת מלך על ישראל. הפגנה של ממש, עם שלטים , כרזות ושירים ברחבי בית הספר ). פעילות שהותירה כנראה רושם ולא נשכחה גם לאחר שנים ( ואז עוד לא היינו כל כך מתוקשבים..).
אותה תלמידה, מיכל, לא שכחה את אותו השיעור כי הוא נחרת בזכרונה , שכן הלמידה הייתה שונה, היא לוותה ברגש ובחוויה.
בשנים האחרונות יש ניסיון לתת דחיפה ללמידה ההתנסותית חוויתית . לא עוד ריצה אחרי חומר הלימוד כדי להספיק לסיים את הספר, אלא הדגש מושם על תהליך הלמידה, על מיומנויות ואסטרטגיות למידה ועל אופן העברת החומר. מחקרים מראים כי כאשר מצליחים לייצר חוויה ולהפעיל רגש אצל הלומדים במהלך תהליך הלמידה- ישנה עלייה משמעותית באפקטיביות של ההוראה. הלומדים זוכרים יותר ולטווחי זמן ארוכים יותר והיישום של התכנים מבוצע בשכיחות גבוהה יותר.
http://teamtime.co.il/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA/
אותה תלמידה, מיכל, לא שכחה את אותו השיעור כי הוא נחרת בזכרונה , שכן הלמידה הייתה שונה, היא לוותה ברגש ובחוויה.
בשנים האחרונות יש ניסיון לתת דחיפה ללמידה ההתנסותית חוויתית . לא עוד ריצה אחרי חומר הלימוד כדי להספיק לסיים את הספר, אלא הדגש מושם על תהליך הלמידה, על מיומנויות ואסטרטגיות למידה ועל אופן העברת החומר. מחקרים מראים כי כאשר מצליחים לייצר חוויה ולהפעיל רגש אצל הלומדים במהלך תהליך הלמידה- ישנה עלייה משמעותית באפקטיביות של ההוראה. הלומדים זוכרים יותר ולטווחי זמן ארוכים יותר והיישום של התכנים מבוצע בשכיחות גבוהה יותר.
לחוות (חוויה) : להתנסות , לעבור
חוויות, להרגיש, לחוש, לצבור רשמים, לקחת חלק, להשתתף, לטעום על בשרו. (א.שושן)
למידה חווייתית היא למידה הכוללת שימוש באמצעים המפעילים רגש וסקרנות אצל
הלומדים ומעלים את רמת המעורבות שלהם בלמידה.
אמצעים אלו כוללים: משחקי למידה (תחרותיים, או מאתגרים), סימולציות מורכבות, תרגילים והפעלות, סרטים ומשחקי תפקידים.
אמצעים אלו כוללים: משחקי למידה (תחרותיים, או מאתגרים), סימולציות מורכבות, תרגילים והפעלות, סרטים ומשחקי תפקידים.
בקורס הערכת טכנולוגיית מידע הציגה המרצה דר' ליאת אייל את מודל החרוט
של דייל. המחקר של דייל מתאר את חווית הלמידה בתבנית של חרוט. בעקבות המחקר טוענים
כי השיטה שהכי פחות אפקטיבית בהוראה ניצבת בראש החרוט, מתבססת על מידע שמוצג
באמצעות סמלים מילוליים וחזותיים בלבד. במרכז החרוט - מידע שמוצג בצפיה או הסתכלות
ואילו בתחתית החרוט, השיטה האפקטיבית ביותר- השתתפות והתנסות אישית של הלומד. כלומר
ככל שהלמידה התנסותית וחוויתית יותר כך היא אפקטיבית יותר.
כפי שסיפרתי בעבר, השנה נתחיל ללמד בבית הספר באמצעות הספרים
הדיגיטליים . הספרים הדיגיטליים גם הם עשויים לזמן ללומדים מעורבות פעילה בתהליכי
החשיבה והלמידה בתהליך אינטראקטיבי. לטכנולוגיה חדשנית זו פוטנציאל קוריקולרי
(תכנית הלימודים) רב בשינוי תפיסת ההוראה למידה בתחומי הדעת.
האם בעקבות השינוי המהותי הזה אחוש את השינוי גם באפקטיביות העברת
וקליטת החומר? עוד ימים יגידו...
אני מרגישה שזהו עידן חדש וחדשני ומתרגשת כבר להתחיל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה