הפער הדיגיטלי

כאשר דנו השבוע במושג  "פער דיגיטלי" בקורס היבטים בינלאומיים בתקשוב, בהנחיית ד"ר חגית מישר טל, מייד עלתה בי מן גאווה שכזאת על כך שזכיתי ללוות את הדור השלישי ולהיות שותפה ולו במעט בצמצום הפער הדיגיטלי. מזה שש שנים אני מלווה את הפרוייקט "הקשר הרב דורי" . תכנית "הקשר הרב דורי" הנה תכנית ערכית חינוכית הבונה גשר ערכי בין דורי, ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידים לבין האוכלוסייה המבוגרת, באמצעות הסביבה הטכנולוגית. 

בתכנית זו נפגשים בתלמידי כיתה ה' עם מבוגרים, ומלמדים אותם, בשלב הראשון מיומנויות תקשוב בסיסיות, שימוש בדואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט. בשלב השני נבנית תכנית לתיעוד זכרונותיהם של המבוגרים, בתהליכי למידת חקר, תוך למידה ושימור המורשת היישובית קהילתית, הארצית והלאומית של מדינת ישראל. במפגשים ההדדיים תורם כל צד מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין -דורי. למידה הדדית וחוויות משותפות תורמים להבנה טובה יותר של בן הדור האחר ובכך יוצרים מערכת שורשית וערכית בחברה. 

מטרות התכנית

·         יצירת קשר בין דורי, צמצום פער הדורות. 

·         מתן כלים חדשים למבוגרים לתקשורת במיומנויות המאה ה- 21.

·         צמצום הפער הדיגיטלי בקרב האוכלוסיה המבוגרת.

·         חיזוק המורשת ארצית ולאומית, תיעוד סיפורי המבוגרים.

·         הנחלת ערכי התנדבות ותרומה לזולת ולחברה, סבלנות וסובלנות.

·         חיזוק המורשת ארצית ולאומית, הנחלת המורשת לדור הצעיר..

עם סיום התכנית בשנה שעברה בהנחיית המורה חיה מעוז בבית ספר רמת חן ר"ג, 

כתבה שושי, הסבתא של עופרי , למפגש הסיום שיר מרגש בעקבות החוויה שעברה בתכנית  .

      הקשר הרב דורי/ שושי (סבתא של עפרי)
 העולם מתקדם במהירות עצומה

 וזורם בנתיב שקוראים לו: "קידמה"
 ואנחנו, שכבר זכינו לצפות
 בהרבה שינויים בשנים החולפות
 מנסים להדביק את הקצב הזה
 הגוזל לפעמים קצת אויר בחזה...
 ואם פה ושם לא הספקנו ללמוד
 לא נדרוך במקום וסתם כך נעמוד
 כי הדור הצעיר, החכם, המהיר
 את כל התורה יטרח ויסביר
 ושיתוף-פעולה זה בדוק וידוע
 הוא בסיס נאמן ודבק קבוע
 לחיבור בין הדור הראשון לשלישי,      
 כשהדור השני הוא שותף ממשי.
 לשבת בצוותא נכדים וסבים,
 נכדות וסבתות אוהבים וקרובים,
 זה מתכון ישר ובטוח לאושר
 שאנחנו קבלנו בזכות וביושר,
 והיום, כשהשכלנו מעט ברזי המחשב,
 נחפש עוד דרכים וביחד נשב,
 נגלגל את הגוגל, נמייל את המייל,
 ובשדות ויקיפדיה נצא לטייל,
 ויראה העולם, שלכל כבר רגיל,
 שלא חשוב הגיל - העיקר התרגיל !
 שאו ברכה תלמידים והמורה חיה          
 מהדור השלישי המוקיר לכם תודה !

אז בפער דיגיטלי עסקינן... ופה המקום להרחיב מעט את היריעה ולהבין מהו "פער דיגיטלי". 

הפער הדיגיטלי הינו בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לאלו שאינם משתמשים בה, או כאלו שעושים בהן שימוש בסיסי בלבד.

קיימים שני מרכיבים עיקריים בהגדרת הפער:

•פער בנגישות לאמצעי הטכנולוגי: מחשב, חיבור לרשת, רוחב פס.

•פער במיומנויות השימוש וביכולת הפקת תועלת  ממנה.

קיימות סיבות רבות לקיומו של הפער הדיגיטלי

• ·         מצב סוציו-אקונומי שלא מאפשר קניית מחשב ו/או חיבור לאינטרנט
• ·         חוסר תשתיות או איכותן 
• ·         חוסר מודעות לחשיבות הטכנולוגיה ולהשפעת העולם הדיגיטלי
• ·         חוסר שליטה בשפת הרשת- מאחר שהרשת בעיקרה מתנהלת בשפה האנגלית.
• ·        טכנופוביה- רתיעה מהעולם הדיגיטלי שאינה מאפשרת את ההתוודעות לשימוש בו והגישה לתכנים שעולם זה מציע.
• ·         אידיאולוגיה/ תרבות - חוסר התאמה של הטכנולוגיה לדפוסי תרבות נתונה.

במסגרת הקורס ערכנו סקירה אחר מדיניות התקשוב במדינות השונות,  וראינו כי בכל מדינה מנסים להטמיע את התקשוב כדי לצמצם את הפערים. במדינות המפותחות הדגש יותר פדגוגי חינוכי, ובמדינות המתפתחות  הדגש יותר על הפער הכלכלי חברתי . די הופתעתי לגלות שהשפעת הטכנולוגיה מרחיקה לכת . מצאנו ייחודיות בתכנית של המדינה אריתריאה, אשר מנסה באמצעות התקשוב לפתור בעיות עמוקות בחברה כגון : מיגור העוני והרעב, חינוך אוניברסלי ראשוני לכלל האוכלוסייה, קידום שיוויון זכויות על רקע מין וחיזוק כוחן  חברתי והפוליטי של הנשים, הבטחת עמידות, קיימות סביבתית, שיפור תכנית בריאות האישה/האם, הפחתה ירידה בתמותה של ילדים , מלחמה מסיבית בנגיף האיידס וכו'. מדינה זו שמה דגש על שיפור תנאי החיים הבסיסיים וזהו הדבר שבעינינו מייחד את המדינה. 

הפער הדיגיטלי ברמה העולמית משקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מדינות עם אפשרויות גישה נרחבות לאינטרנט יתקדמו בכלכלה המקומית והעולמית. בחברה של ימינו עבודה, כלכלה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט .‏ במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות לא זמינים החינוך סובל ואנשים חסרי השכלה אינם מסוגלים להתחרות בכלכלה העולמית. פער דיגיטלי מוביל לנפילה כלכלית במדינות עניות מחד ולקידום בחינוך  ובכלכלה במדינות עשירות .‏

  

להורים יהיה קשה מאוד לצמצם את הפער , שכן הם פחות מתוקשבים מילדיהם. אם כן, תפקיד חשוב מאוד יש לממשל בצמצום הפער הדיגיטלי . על הממשל לאפשר לכל אזרח את הגישה והמיומנויות לשימוש יעיל באינטרנט. את זאת יעשה על ידי גישה לחינוך וצמצום פערים חברתיים, על ידי מעורבות פוליטית אזרחית ועל ידי חיזוק הכלכלה הגלובלית והלאומית.

משרד החינוך מיישם צמצום זה באמצעות הפרוייקטים שונים דוגמת "הקשר הרב דורי" , "מחשב לכל ילד", פרוייקט "להבה". הטכנולוגיה ממשיכה כל העת להשתנות ולהתפתח והפער לעולם לא יעלם, אולם יש תמיד לרוץ קדימה ולשאוף לצמצמו ככל שניתן. 

לצפיה בסרטון  "הקשר הרב דורי- מזקנים אתבונן" (תודות לגב' תמי גרין, מנהלת תכנית הקשר הרב דורי).

משרד החינוך- תכנית הקשר הרב דורי 

קורס היבטים בינלאומיים של התקשוב , בהנחיית ד"ר אתי כוכבי , מצגת הפער הדיגיטלי 

ויקיפדיה

הוראה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק

בפוסטים האחרונים דנתי בנושא שילוב הרשת החברתית בהוראה.
ניכר כי השיח אודות חשיבות הפייסבוק בחינוך תופס מקום חשוב בקרב אנשי חינוך, אולם קיים פער בין התיאוריה למעשה.
אחת הסיבות המרכזיות לפער בין השיח אודות החשיבות של הפייסבוק בחינוך לעומת השימוש המוגבל מאד בו היא היעדר, או חוסר הבשלה, של תובנות פדגוגיות, על מקום ותפקיד הרשת החברתית בהוראה ובלמידה מיטבית ועדכנית. סביבת הפייסבוק מזמנת אמצעי למידה עדכנית, סביבה המאפשרת למידה שיתופית בקהילה מבנה ידע, תוך אינטראקציה חופשית, נגישה ושותפת בין הלומדים ובינת לבין המורה. מאחר וכל הלומדים מצויים ממילא בו ומתקשרים בשוטף ביניהם, הם משתלבים ומשולבים באופן טבעי ומיידי בדפי הלמידה ובקבוצות הלמידה הייעודיים, כולל שימוש שוטף ונרחב בתקשורת ייעודית קבוצתית ואישית.

נחשפתי להתנסות זו בקבוצות שונות אליהן אני משוייכת, ובמיוחד בקבוצה שנוצרה עבור צרכי הלמידה שלנו , הסטודנטים, בלימודי התואר השני. קבוצה זו הינה קבוצת למידה סגורה, אשר מטרתה שיתוף ברעיונות, דיון, העלאת קבצים, פתרון בעיות, הבהרות ותהיות בעניין הנושאים הנלמדים בקורסים. קבוצת הלמידה בפייסבוק משמשת חלק בלתי נפרד מסביבת הלמידה, וההתנסות בה גרמה לי לשנות את דעתי בעניין, סביבת הלמידה שלנו פשוטה וידידותית לשימוש, ובהחלט יעילה ותורמת לתהליך הלימודי.
כמורה אני חושבת שקיים יתרון אדיר, דווקא לתלמידים החלשים והמופנמים בכיתה, שאינם מתבלטים, לקבל את המידע המבוקש באופן פתוח ונגיש. עם זאת אני חושבת שהשימוש בפייסבוק ככלי העומד בפני עצמו ללמידה אינו מספיק , אלא ככלי מלווה או תומך בלמידה.
על המורה המשתמש בדפי הפייסבוק כקבוצת לומדת להנחות באופן קבוצתי על ידי עדכון הודעות, העלאת מידע רלוונטי והוראות שוטפות. המורה אינו "חבר" של הלומדים, אלא מנהל אינטראקציה קבוצתית חינוכית, ובמקרה הצורך גם אינטראקציה אישית. המורה צריך להציג בפני התלמידים את עיקרון הפעילות בהיבט הארגוני והלימודי, תנאי ותקנון ההשתתפות בקבוצה, הציפיות וחובות הלומדים , סוג החומרים המועלים וכללי הכתיבה.



פייסבוק 2102 בחינוך – "לחשב מסלול מחדש" רותם ואבני.

רשתות חברתיות כסביבות למידה

בפוסט הקודם העליתי מקצת הקשיים הכרוכים בשימוש ברשתות החברתיות בתהליך הלימודי. על אף שהנושא עדיין שנוי במחלוקת ארצה לעמוד על היתרונות של הרשתות החברתיות כסביבות למידה.

בעידן המודרני (2013) העיקרון בו הקהילה מבנה את הידע הוא המבנה המועדף, ולכן השימוש ברשת חברתית להוראה ולמידה הוא הכרחי. המדיה החברתית בחינוך אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא מתפקדת כחלק מהסביבה החינוכית ומתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בה. מדיה חברתית בהוראה למידה היא כלי משלים או מלווה התנהלות ארגונית, פדגוגית או חברתית-חינוכית, כאשר האינטראקציה מהווה בה ציר מרכזי. לצרכי למידה אחרים, שסביבת הפייסבוק אינה מספקת להם מענה, יש להשתמש בסביבה וכלים המתאימים לניהול הוראה-למידה, אחסון והעלאת מידע וחומרי למידה, ניהול קורס או פעילות מקוונת (הפייסבוק בחינוך "לחשב מסלול מחדש", רותם ואבני 2012).

רבים טוענים כי על המורה להיות ולהכיר את הרשת החברתית ואת מה שהיא מציעה.
המרצה הגב' צביה אלגלי תומכת בגישה כי המורים צריכים להכיר את העולם שבו מבלים הילדים חלק ניכר מזמנם , העולם שבו הם מקבלים מידע רב . אלגלי טוענת כי יש למורה תפקיד חשוב, והוא להיות המבוגר המשמעותי עבור התלמידים ושיהיה זה שמהווה מקור לפניותיהם. ברשת החברתית יכולים להתקיים תהליכים משמעותיים, תהליך חינוכי חברתי והן תהליך חינוכי לימודי. בסרטון מתארת  הגב' צביה אלגלי מדוע חשוב שמורים יהיו ברשתות חברתיות?

המרצה הד"ר גילה קורץ תומכת בהשקפתה בשימוש ברשתות החברתיות כסביבות למידה אלטרנטיביות. קורץ מונה את היתרונות שיש לשימוש ברשת החברתית : רשתות חברתיות מאפשרות לגולשים לשתף ולתרום תכנים בינם לבין חברי הקבוצה. המיימד החברתי חזק מאוד ויכול לתרום ולהעצים את התהליך הלימודי. הלמידה הופכת למידה פעילה והתרומה הפוטנציאלית לתהליך הלימודי הוא אדיר. בנוסף להגברת המימד החברתי קורץ מדברת על הגברת השיתופיות הלימודית וכן שיתוף הפעולה בתהליך הלימודי. שלושת המאפיינים הנ"ל ( הגברת המימד החברתי, השיתופיות החברתית ושיתוף הפעולה) מהווים  פוטנציאל לשילוב הרשתות בתהליך הלימודי. (ניתן לצפות בסרטון )

אנו מצויים עדיין בתקופה שבה השימוש ברשתות החברתיות ככלי חינוכי לימודי נמצא בחיתוליו ואינו סוחף כפי שניתן היה אולי לצפות. יתכן כי הסיבות לכך הן האיסורים וההגבלות, או אולי החשש הטכנולוגי או הערכי. אחת הסיבות המרכזיות לפער בין השיח אודות החשיבות של הפייסבוק בחינוך לעומת השימוש המוגבל מאד בו, היא היעדר, או חוסר הבשלה, של תובנות פדגוגיות, על מקום ותפקיד הרשת החברתית בהוראה ובלמידה מיטבית ועדכנית.
אם כן ראוי להעלות כאן את השאלה כיצד נכון וראוי לפעול בעת שימוש בפייסבוק בפעילות חינוכית?
על כך אדון בפוסט הבא.

הפייסבוק  בחינוך 2012- "לחשב מסלול מחדש" אברום רותם ועידית אבני , ינואר 2102

מקור התמונה

פייסבוק למורים: להיות או לא להיות?

בפוסט הקודם דיברתי על המושג "חבר" בפייסבוק, מייד עלתה בי השאלה המתבקשת - האם הפייסבוק הוא המקום לנו המורים? להיות או לא להיות?
 (חברים של התלמידים)

לפני כשנתיים הוציא משרד החינוך הנחיה גורפת ולפיה אסור למורים להיות חברים של תלמידיהם ברשת החברתית וכי עליהם לאבטח את חשבונם הפרטי ולהיזהר בתכנים שהם מעלים אליו. חוזר מנכ"ל העלה את המניעים לאיסור - בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור.

האיסור עורר מחאה מצד חלק מהמורים שסברו כי פייסבוק מהווה פלטפורמה טובה לחיבור אישי יותר עם התלמידים, וחלקם אף טענו כי תלמידיהם סיפרו להם פרטים אישיים אודותיהם שאותם לא היו חושפים בכל מקום אחר מלבד ברשת החברתית.

מאז השתנתה הנחיה זו וחל שינוי במדיניות משרד החינוך: חוזר מנכ"ל חדש שנשלח לאחרונה ממשרד החינוך למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ מאפשר למורים להתקשר עם תלמידיהם באמצעות רשת הפייסבוק. 

קובעי מדיניות מוטרדים מהשלכות קשרי מורים-תלמידים המשתמשים ברשתית החברתיות. מעצם טיבן, עשויות רשתות חברתיות להשפיע על יחסי מורים ותלמידים. המונח "חברים" כשלעצמו מערער את ההיררכיה המסורתית ביחסי מורה-תלמיד, ברשתות החברתיות קירבה ו"חברות" שונות מאשר בעולם הפיזי, שם מתקיימים יחסי סמכות בין מורים לתלמידיהם . רכיבים נוספים הקשורים ליחסי מורי- תלמידים הינם, על פי הגדרה, בעלי זיקה חזקה לעידן הרשתות החברתיות , קישוריות, חרדה וקונפליקט . מכאן שלרשתות חברתיות פוטנציאל להשפיע על יחסי תלמידים-מורים בכללותם, בעולם הפיזי ובעולם הוירטואל. (אלונהפורקוש-ברוך, ארנון הרשקוביץ).

אני מוצאת לנכון לצרף את העדכון מחוזר מנכ"ל המתייחס להתנהלות מורים בפייסבוק, שכן ידוע שבכל פעילות בה נמצאים המורים/ המחנכים הם האחראים  להתנהלות ולבטיחות בה. דבר העלול להיות מאוד בעייתי ונטול שליטה. ועל כן על המורה להיות מודע לתפקידו כמורה ולא "כחבר" ברשת החברתית ולהוות דוגמה בהתנהגותו המקצועית והחינוכית.

בפוסט הבא אמשיך ואדון ביתרונות הגלומים בפייסבוק לאנשי חינוך.

מורים להיות או לא להיות

מעריב-חידוש: מורים ותלמידים יוכלו לתקשר בפייסבוק
תמונה