מורה מקוון - מתכוונת ומתקוונת לסליחה

שנת הלימודים החלה...חודש אלול וכמעט שנושקים לתשרי.
החגים בפתח , סליחות, ברכות וחגיגה של חגים ...מערכי השיעור מזמנים  גירויים רבים ללמידה, והשימוש בעמדת מורה מקוונת כה נחוצה. השנה אני מלמדת בשתי כיתות במקביל. כיתה אחת ערוכה ומוכנה לכל מה שאעלה בדמיוני והכיתה השנייה טרם הוכנה והותאמה לשיעור מקוון. בשתי הכיתות אותו נושא , אותה מטרה, אך השיעורים שונים מקצה לקצה. מחשב, מקרן ורמקולים עושים את ההבדל וגורמים לשיעור להיות מעניין יותר, מגרה יותר ובעל השפעה שונה על התלמידים. כיצד אשמיע את השופר ואראה את תהליך הכנתו? כיצד אשמיע את הפיוט הכה מרגש שאותו אני מלמדת? שני שיעורים בעלי אותה מטרה , אך שונים בתכלית. לפעמים אני חושבת לעצמי, האם התרגלנו מהר מידי לכל ה"טוב" הזה?!
ההכנה לשיעור עם עמדת מורה מקוונת שונה בתכלית מתכנון לשיעור החסר בעמדה. המורה של היום איננו עוד המורה של פעם , מורה מקוון הוא מורה הפועל בסביבה מקוונת, משתמש בטכנולוגיות המידע והתקשורת ובאמצעי הוראה - למידה דיגיטליים בשגרת עבודתו האישית והמקצועית. בהתנהלות זו, שאינה כרוכה רק בהיבטים טכנולוגיים, המורה מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה-למידה חדשניים, תוך שימוש בטכנולוגיות .
העולם הולך ומתפתח בקצב מהיר וההוראה הולכת לכיוון חדשני , בעתיד הקרוב הכיתות יהפכו לכיתות חכמות ואנו המורים נעבור עוד שינוי משמעותי בהגדרת התפקיד ובאופן הוראה התלמידים.
האתגר המרכזי הוא בעיצוב הוראה אחרת, בה תפקיד הטכנולוגיות אינו מתמצה בגיוון והעשרת ההוראה-למידה, אלא בקידום, תמיכה, זימון ואִפשור פרדיגמת למידה אחרת (רותם ואבני 2009 . ) פרדיגמה זו מיישמת עקרונות הוראה- למידה איכותיים, שאינם תלויי טכנולוגיה, ומעצבת ומעצימה אותם בהלימה לצרכי הלומד במאה ה - 21 באמצעות הטכנולוגיה העדכנית :
אז מה זו "כיתה חכמה"?
" כתה חכמה" הוא כינוי לסביבה לימודית עדכנית בכתה הפיסית , בה לטכנולוגית המידע מקום מרכזי בחינוך ובתקשורת- (ICTE -  Information and Communication Technology in Education ) מרכיבי סביבה זו הרלוונטיים להיום (תחילת עשור שני של המאה ה -21 ) הם :
• לוח אינטראקטיבי
• לחילופין, עמדת מורה מקוון: מחשב חיבור לרשת ומקרן
• מחשבים אישיים/ קבוצתיים ללומדים המחוברים לרשת האינטרנט ולרשת המורה
• מערכת הקרנה והמחשה לכל סוגי ההמחשות הויזואליות והקוליות לצפיה בכתה
• שליטה על מסופי התלמידים: עיון אצל כל אחד מהם, אפשרות הכנסת הערות תלמיד או מורה למסופי הכתה, השבתה זמנית בעת הצורך, הצגת מסוף תלמיד על הלוח האינרטאקטיבי לשם הדגמה לכתה וכד .
• אתר או מרחב מקוון מלווה הוראה-למידה ייעודי, כחלק מאתר/שירות בית ספרי , כתשתית לניהול הלמידה ולפעילות המקוונת, לשם הנחיה, לשמירת חומרי השיעור וההפניות לעזרי למידה מקוונים.

ההנחה הגורסת שעצם הימצאות כתה חכמה בבית הספר, היא זו שתשנה את ההוראה-למידה בהלימה לעידן הדיגיטאלי היא אשליה מטעה . ללא פיתוח תובנות למשמעויות השינוי בלמידה בו עיצוב תפיסה חדשה של תפקוד המורה, וללא הכשרה וליווי מקצועי מתאים של המורה, לא יושג השינוי המיוחל פרנסקי (Prensky, 2008) ממקד טיעון זה לכל היבט של שילוב טכנולוגיות בכתה: התפיסה השגויה השלטת עדיין היא, שתפקיד הטכנולוגיה הוא בגיוון, בהעשרה ובהרחבה של ההוראה באמצעות אמצעי המחשה מולטימודליים המעוררים את הקשב והמוטיבציה של התלמידים.

במסגרת הקורס של הד"ר אתי כוכבי התבקשנו לבנות יחידת לימוד באמצעות הלוח האינטראקטיבי, תוך התנסות  והכרות עם הכלי Activinspire .אין ספק כי שיעור מעין זה יוצר עניין ומוטיבציה אצל התלמיד, ממחיש באופן ויזואלי את הנלמד ואף מזמן חשיבה מסדר גבוה . עם זאת התכנון לשיעור היה שונה לחלוטין מתכנון שיעור רגיל, הכרת הכלי והאפשרויות השונות שהוא מזמן ארכה זמן רב, תכנון וביצוע מערכי השיעור, אף הם, לא היו עניין של מה בכך. מצאנו את עצמנו יושבות שעות רבות על תכנון יחידה של חמישה שיעורים בנושא גופים הנדסיים. נראה כי החלפת הלוח הרגיל בלוח אינטראקטיבי אינה פשוטה כלל עבור המורה ומצריכה היערכות שונה בתכלית לקראת השיעור ואף בתהליך הלמידה. עם זאת בסופו של התהליך אנו יכולות להתגאות בתוצר הסופי !

http://www.avrumrotem.com/BRPortalStorage/a/25/33/77-INvANEIcVn.pdf

"אין בי כישרון מיוחד אבל יש בי סקרנות" (אלברט איינשטיין)

למידה חוויתית

נגמרה החופשה, וההכנות לפתיחת השנה בעיצומן. גם אני, כמו התלמידים , מתרגשת כל פעם מחדש... ואולי זו הסיבה לכך שההוראה אף פעם איננה משעממת אותי, גם אחרי 20 שנה. שוב מקבלת כיתה חדשה , ומדמיינת את הפרחים שעלי להשקות ולטפח מידי יום . כמה אחריות וכמה השפעה יש לנו המורים על הילדים המופקדים בידנו. בכל שנה התכניות מתעדכנות והדגש מושם על גישה קצת אחרת. וכשאני מדמיינת את הכיתה מביטה בי ומחכה למוצא פי, אני רוצה להיות הכי מעניינת והכי ברורה , הכי מסקרנת והכי חדשנית. אני סבורה כי כל מה שחשוב בלמידה הוא לעורר את חדוות התלמידים ואת סקרנותם, שכן זו הדרך הטובה ביותר להותיר בהם זיכרון לאורך זמן מהפעילות, ולהפוך את הלמידה לאפקטיבית. 

בתחילת החופשה פגשתי תלמידה שלי, מיכל, שלימדתי לפני שמונה שנים לערך. התרגשנו...אותה תלמידה נזכרה בשיעור תנ"ך בו יצאנו להפגנה בנושא  בחירת מלך - "מלך יהיה עלינו" ( באותו שיעור נערכנו להפגנה בעד/נגד המלכת מלך על ישראל. הפגנה של ממש, עם שלטים , כרזות ושירים ברחבי בית הספר ). פעילות שהותירה כנראה רושם ולא נשכחה גם לאחר שנים ( ואז עוד לא היינו כל כך מתוקשבים..).
אותה תלמידה, מיכל, לא שכחה את אותו השיעור כי הוא נחרת בזכרונה , שכן הלמידה הייתה שונה, היא לוותה ברגש ובחוויה. 
בשנים האחרונות יש ניסיון לתת דחיפה ללמידה ההתנסותית חוויתית . לא עוד ריצה אחרי חומר הלימוד כדי להספיק לסיים את הספר, אלא הדגש מושם על תהליך הלמידה, על מיומנויות ואסטרטגיות למידה ועל אופן העברת החומר. מחקרים מראים כי כאשר מצליחים לייצר חוויה ולהפעיל רגש אצל הלומדים במהלך תהליך הלמידה- ישנה עלייה משמעותית באפקטיביות של ההוראה. הלומדים זוכרים יותר ולטווחי זמן ארוכים יותר והיישום של התכנים מבוצע בשכיחות גבוהה יותר. 

לחוות (חוויה) : להתנסות , לעבור חוויות, להרגיש, לחוש, לצבור רשמים, לקחת חלק, להשתתף, לטעום על בשרו. (א.שושן)

למידה חווייתית היא למידה הכוללת שימוש באמצעים המפעילים רגש וסקרנות אצל הלומדים ומעלים את רמת המעורבות שלהם בלמידה.
אמצעים אלו כוללים: משחקי למידה (תחרותיים, או מאתגרים), סימולציות מורכבות, תרגילים והפעלות, סרטים ומשחקי תפקידים. 

בקורס הערכת טכנולוגיית מידע הציגה המרצה דר' ליאת אייל את מודל החרוט של דייל. המחקר של דייל מתאר את חווית הלמידה בתבנית של חרוט. בעקבות המחקר טוענים כי השיטה שהכי פחות אפקטיבית בהוראה ניצבת בראש החרוט, מתבססת על מידע שמוצג באמצעות סמלים מילוליים וחזותיים בלבד. במרכז החרוט - מידע שמוצג בצפיה או הסתכלות ואילו בתחתית החרוט, השיטה האפקטיבית ביותר- השתתפות והתנסות אישית של הלומד. כלומר ככל שהלמידה התנסותית  וחוויתית יותר כך היא אפקטיבית יותר.

כפי שסיפרתי בעבר, השנה נתחיל ללמד בבית הספר באמצעות הספרים הדיגיטליים . הספרים הדיגיטליים גם הם עשויים לזמן ללומדים מעורבות פעילה בתהליכי החשיבה והלמידה בתהליך אינטראקטיבי. לטכנולוגיה חדשנית זו פוטנציאל קוריקולרי (תכנית הלימודים) רב בשינוי תפיסת ההוראה למידה בתחומי הדעת. 

האם בעקבות השינוי המהותי הזה אחוש את השינוי גם באפקטיביות העברת וקליטת החומר? עוד ימים יגידו...

אני מרגישה שזהו עידן חדש וחדשני ומתרגשת כבר להתחיל...

מקור התמונה

http://teamtime.co.il/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA/

זה עולם קטן מאוד... המהפכה המקוונת - Mooc

Mooc -המהפכה המקוונת 

בפוסט הקודם דיברתי על המהפכה המקוונת , על השינוי שחל במערכות החינוך בעולם , לאן מכוון העתיד ועל יתרונות הלמידה המקוונת (בעקבות הקורס של חגית מישר טל על ה Mooc).

לאנשים רבים ברחבי עולם יש את החלום להירשם לאוניברסיטה, להתקדם ולהתפתח, אך בשל קשיים כלכליים, תחרות קשה ומספר מוגבל של מקומות, רק מספר מסויים יכול להתקבל לאוניברסיטאות. 

MOOC מציע הזדמנות לכולם להגשים את החלום שלהם. 

שנת 2012  הוגדרה כשנת ה- MOOC - Massive Open Online Courses  – קורסים מקוונים שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית.

ההשכלה הופכת לזמינה ופתוחה לכולם, בכל מקום ובכל זמן. כל אחד יכול לבחור מה ללמוד ובאיזה קורס להשתתף. הסטודנט מפתח מיומנות ואחריות לניהול מעקב אישי אחרי הלמידה שלו. עליו לבחון את ביצועיו ואת פעילותו באתר הקורס, להתעדכן באופן שוטף באתר ולהתאים לעצמו חומרי לימוד, פעילויות ומטלות על-פי אסטרטגיות הלמידה המועדפות עליו במסגרת הגבולות שאותן מציב המרצה. דבר זה מעודד עצמאות ואחריות אישית בקרב הלומדים. 

הסטודנט נוקט בצעד המקדם אותו באופן משמעותי בחיים , הלמידה הינה למידה לכל החיים.

סטודנטים באזורי זמן שונים, ממגוון מדינות בעולם יכולים לקחת חלק בלימודים אקדמיים. הלמידה יכולה להתבצע מהבית או מכל מקום אחר בו יש מחשב מחובר לאינטרנט. דבר זה מגדיל את הנגישות להשכלה גבוהה. הסטודנטים לומדים בדרך חוויתית של טובי המרצים, אשר מחויבים להגיש הרצאה טובה ומעניינת. מה שמאפשר עבורם למידה ברמה גבוהה וטובה.  

Mooc משנה את יחס הסטודנטים ללמידה, הסטודנטים מבינים כי הערך החשוב ביותר בלמידה הוא  שיתוף - יש לשתף בחומרים מבלי לחשוש. למשתתפים בקורס המקוון ניתנת הזדמנות לא רק ללמוד באותו הזמן עם לומדים נוספים, אלא גם מזמנת את האפשרות לעבוד עם אנשים מכל העולם. יתרון כזה יכול להיות חלון הזדמנויות מקצועי, חברתי, לימודי ואפילו אישי. בעוד שהתלמידים בקמפוס מייצגים קבוצה די הומוגנית של אנשים, הלומדים מרחוק מהווים קבוצה הטרוגנית הרבה יותר. הם מקבוצות גיל שונות, מקומות מגורים שונים, לחלקם ניסיון עבודה עשיר מאחוריהם וחלקם לומדים לפני עיסוק בשוק העבודה, וכו'. לימוד מרחוק יכול לאגד קבוצות אלו ולהוות כור היתוך בין פלגים שונים באוכלוסייה. 

היתרונות הפדגוגיה בשיטה זו הם רבים ,בעוד שתוכניות לימוד מסורתיות מוגבלות במספר התלמידים היכולים להשתתף בהן, תוכניות לימוד הכוללות למידה מרחוק מוגבלות הרבה פחות. הדבר מתאפשר כאשר שיעור מועבר בשידור חי לבתי התלמידים או לאולמות מרוחקים, או שהתלמידים יכולים לצפות בהקלטה של השיעור המקוון בזמנם הפנוי,  ולהשתמש חומר עזר מקוון, לימוד מרחוק אינו מוגבל בגודל הכיתה, משום כך ניתן לנצל יכולות דידקטיות של מרצים מעולים ללימוד מספר תלמידים רב יותר. בנוסף, מאחר וכל תוכנית לימוד תהיה מיועדת למספר תלמידים רב יותר , ניתן להשקיע יותר משאבים בפיתוח והעשרת תוכניות לימוד אלה. 

לימוד מרחוק מאפשר לבנות תוכניות לימוד מגוונות ועשירות יותר. הטכנולוגיה נעשית יותר מתקדמת ויותר נפוצה כמעט מידי יום. חבל יהיה אם יתרון זה לא ינוצל באחד התחומים החשובים ביותר בהתקדמות האנושות, אם לא החשוב שבהם - תחום החינוך. טכנולוגיה יכולה לסייע בהמחשות , סימולציות , מצגות מולטימדיה, הקלטת ושידור שיעורים והרצאות של מרצים אורחים ומומחים ועוד. טבעי ביותר להשתמש ביכולות אלה להעשרת תוכניות הלימודים. 

דוגמה ליוזמה מסוג זה הינה קורסרה -זהו תוצר של שיתוף פעולה שהחל בין 16 אוניברסיטאות בינלאומיות מובילות, שמציעות 119 קורסים במדעים מדויקים, מדעי הרוח ומדעי החברה. משך הקורסים הוא בין שישה לעשרה שבועות. מאז שהאתר עלה לאוויר, נרשמו אליו 1.5 מיליון איש מ–190 מדינות. קורסרה, היא יוזמה מעט שונה - תוצר של שיתוף פעולה בין 16 אוניברסיטאות בינלאומיות מובילות, בהן פרינסטון, ג’ונס הופקינס, רייס, דיוק ואחרות, שמציעות 119 קורסים במדעים מדויקים, מדעי הרוח ומדעי החברה. משך הקורסים הוא בין שישה לעשרה שבועות. מאז שהאתר עלה לאוויר, נרשמו אליו 1.5 מיליון איש מ–190 מדינות. לאחרונה הכריזה קורסרה על צירוף 17 אוניברסיטאות נוספות ליוזמה  בין המצטרפים המכובדים (קולומביה, בראון, אוניברסיטת לונדון ועוד) נמנית גם האוניברסיטה העברית בירושלים. בעקבות כך מספר הקורסים יגדל לכ-200. עד כה נרשמו לקורסרה כ-6,000 סטודנטים ישראלים, אולי עתה עם הצטרפותה של אוניברסיטה ישראלית, יגדל גם מספר הסטודנטים הישראלים.

אז כאמור...זה עולם קטן מאוד, נגיש ופתוח לכל דורש! 

הסרטון הבא מסביר בצורה ברורה מהו בדיוק MOOC וחושף את יתרונותיו הרבים.

מקור התמונה

מקור התמונה

הארץ

http://www.timetoast.com/timelines/from-oer-to-moocs

http://www.buzzle.com/articles/pros-and-cons-of-massive-online-open-course-mooc.html

http://vlib.eitan.ac.il/de1/whyeteach.html

המהפכה המקוונת- "חנוך לנער על פי דרכו"

"כדי לרכוש השכלה ומקצוע עליך להיות תלמיד טוב בבית הספר !" זה מה שתמיד אמרו לנו...הלא כן?!
האמנם נכון משפט זה גם בדור הנוכחי והדורות הבאים?!
הילדים של היום כבר מטילים ספק במשפט זה, ולא לגמרי מאמינים באמיתותו, שכן היום הידע נגיש לכולם ומסתעף לכיוונים רבים ושונים. נראה כי בקרוב טאבלטים יהפכו לילקוט החדש , תלמידים וסטודנטים ילמדו מכל מקום בעולם על ידי מרצים מרחבי העולם.

השינוי המהותי שעוברות מערכות החינוך בעולם משפיע על האינטראקציה בין המורה לתלמיד לבין התוכן. אם בעבר המורה היה בעל הידע, והוא היה זה שמעביר את הידע ללומד, הרי שכיום , עם חדירת גישות הטכנולוגיות החדשות , המורה אינו מהווה עוד מקור הידע היחידי והתלמיד נחשף למקורות מידע מגוונים , זמינים ונגישים. הלומד אוסף את המידע ואחראי לארגונו, לעיבודו , לפרשנותו ולהפיכתו לידע חדש. הגישה החינוכית מעמידה כעת את הלומד במרכז ושמה דגש על תהליך הלמידה. כל תלמיד לומד על פי סגנון הלמידה המתאים לו, חושב בצורה אחרת ומתקדם בקצב שלו.
הסביבה המקוונת מעודדת למידה מתוך הכוונה עצמית והתנסות בחשיבה מסתעפת. הלומד לומד גם מתוך טעויות ומקבל עזרה מגורמים שונים , כגון: מורה - מנחה, עמיתים, אתרים ברשת. הוא האחראי לתהליך הלמידה שלו ויכול לתכנן אותו על כל שלביו. הדגש הוא על התהליך ופחות על התוצר (הגישה הקונסטרוקטיביסטית).

העתיד מכוון לכך שהחינוך האקדמי יהיה נגיש לכל העולם בחינם או במחיר נמוך , הלמידה תהיה בכל מקום ובכל זמן. התקשורת תהיה נוחה וזמינה- ניתן ללמוד מכל מכשיר המחובר לרשת. חווית הלמידה תהיה שיתופית וירטואלית, התאמה אישית של הקורסים ללומד על פי יכולותיו וביצועיו.
בקורס של הד"ר חגית מישר טל צפינו בסרטון על פרופ' דפנה קולר בנושא הלמידה המקוונת . בסרטון נחשפנו ליתרונות הלמידה המקוונת , לכח ולתקווה שהיא מעניקה לאנשים ברחבי העולם הרוצים ללמוד, אך לא משיגים זאת מסיבות שונות ומגוונות. הגישה אמנם חדשנית , אך פותחת חלון לעולם ומלואו.

אין ספק כי אנחנו בפתחה של המהפכה המקוונת , וכל מורה צריכה לעבור תהליך מהותי בשינוי דרכי ההוראה והחשיבה כדי להתאים את הלומד לעידן החדש.
במקורות קראנו את הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו" ( משלי כד' ו'), כמה שהפסוק רלוונטי כיום...כאשר הלומד הוא במרכז !!



מכון מופת
הארץ
מקור התמונה

הבלוג והפער הדיגיטלי

במהלך הקורס היבטים בינלאומיים של התקשוב בהנחיית ד"ר חגית מישר טל בחנו פרמטרים שונים הקשורים לפער הדיגיטלי. את הנתונים והממצאים הצגנו באמצעות האינפוגרם. מאחר שאני עוסקת בכתיבת הבלוג עניין אותי לדעת מהם הנושאים המעסיקים את הבלוגרים בכתיבת הבלוג? ומהי תדירות פרסום הפוסטים?

הבלוג הוא פלטפורמה המאפשרת לכל גולש לפרסם את הגיגיו ללא עריכה ולשתף את האחרים בדעות ובעמדות.

הממצאים שפורסמו במאמר "ישראלים בעידן הדיגיטלי"  (2012)מראים כי  29% מהבלוגרים מפרסמים פוסט לפחות פעם בשבוע כשהרצון לכך הוא הרצון להביע את דעתם, 27% מהנשאלים ציינו שהם רוצים לשתף , כלומר הסיבות הן חברתיות. ל 20% אין כל סיבה מיוחדת לפרסום הבלוג.

כאשר בוחנים את הרגלי הבלוגרים של הישראלים מוצאים כי פרסום פוסט פעם בשבוע עד מספר פעמים בשבוע הוא התדירות השכיחה ביותר. עובדה מעניינת היא שנטילת חלק בפרקטיקת כתיבת הבלוגים נמצאת בשיאה בגילאי 15-17. עם זאת בניגוד לשימוש ברשתות חברתיות, כתיבת בלוג כפעילות אינטנסיבית, המתרחשת מידי יום, אינה מושכת ילדים ובני נוער ,על אף ששיעור הבלוגרים גדול במיוחד בקרב בני הנוער. המשתמשים הפעילים ביותר כפרקטיקה יומיומית הם דווקא מבוגרים יותר בגילאי 25-34. בני ה-55-64 ובני ה-65 ומעלה אינם מיוצגים כלל בקבוצת הכותבים מידי יום. הפער בין הדורות ניכר גם בכתיבה ובשימוש בבלוג  .

את הממצאים הצגנו באמצעות אינפוגרפיקה , כדי להראות באופן ויזואלי את הנתונים (כלי חינמיinfogr.am -  ) . האינפוגרפיקה היא שם כללי להמחשה חזותית של מידע באמצעות איורים, תרשימים, תרשימי זרימה, תצלומים, חתכים, מודלים , אנימציה.

התרשים ממחיש ומבליט את הצרכים אשר לשמם ישראלים כותבים בלוג. כל צבע באינפוגרם מתייחס למטרה/צורך שונה והבדלי הגדלים של הריבועים ממחיש את חשיבות ומידת הצורך/המטרה הספציפית שלשמה נכתב הבלוג. התרשים הנוסף מציג את תדירות פרסום פוסט. כלי זה הינו כלי פשוט ויעיל שניתן לשלבו בתחומים רבים ובמהלך ההוראה בכיתה. 

בקישור הבא ניתן לצפות בתרשימים שיצרנו.

http://infogr.am/----1171015731117/

אינפוגרפיקה ויקיפדיה